בן צפורה וישראל, נולד ביום כ"ב באייר תרפ"ט (1.5.1929) בתל- אביב. למד בבית-ספר יסודי ובבית-הספר המקצועי של "המזרחי" ועבד כחרט. מגיל 14 היה פעיל בגדנ"ע, ומגיל 17 בחי"ש תל-אביב.

בראשית מלחמת-העצמאות שמר בגבולותיה של תל-אביב. אחר- כך יצא במסגרת החי"ש לשמירת קו-המים בנגב וליווי שיירות בין ניר עם לגבולות. באחד הימים, כשעלתה מכוניתם על מוקש ליד דיר-אל-בלאח ליד עזה, נשאר הוא עם 7 חברים לחפות על נסיגת השיירה והם נלכדו במלכודת ערבית ליד עזה וניצלו במקרה על- ידי מכונית צבאית בריטית שעברה במקום. דויד סיים קורס מ"כים בבן שמן. השתתף כחייל בחיל השריון ובגדוד חי"ש בחטיבת "גבעתי" בפעולות "נחשון" לפריצת הדרך ושוב בגדוד אחר בפעולות "מכבי" לפתיחת הדרך לירושלים, ואחר-כך בקרבות נגד הצבא המצרי בדרום. השתתף במבצע "פלשת", ההתקפה על הטור המצרי באשדוד. הכוחות התוקפים הגיעו לנקודות ההיערכות, אך קיבלו הוראה לחזור, בגלל אפשרות שההפוגה תיכנס לתוקפה באותו לילה. משהתברר כי אין הסכם על הפוגה, חזרו הכוחות ותקפו בליל 2-3 ביוני 1948. הכוחות התוקפים נתקלו באש חזקה של האויב ונאלצו לסגת. דויד נפל בשעה שהוטל על פלוגתו לחפות על הסתערותו של הגדוד אור ליום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.